מתורגמן הינדית או נפאלית לבית משפט: מי משלם, איך מזמינים, ולמה צריך מתורגמן גם בפגישה עם עורך הדין
עובד בניין מהודו שנעצר בעקבות קטטה. מטפל מנפאל שתובע שכר בבית הדין לעבודה. עדה בתיק פלילי שמבינה עברית של אתר בנייה, אבל לא עברית של חקירה נגדית. בכל המצבים האלה מתעוררות אותן שאלות: האם בית המשפט יספק מתורגמן, מי משלם, ומה קורה בכל השלבים שלפני הדיון ואחריו. אני מתרגמת בבתי משפט, בבתי הדין לעבודה ובבתי מעצר וכלא בין הינדית, נפאלית ועברית. כאן ריכזתי את מה שחשוב לדעת, עם הפניות למקורות.
בהליך פלילי: חובה בחוק, על חשבון המדינה
סעיף 140 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע: "הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו". סעיף 141 קובע שראיה שנמסרת שלא בעברית תתורגם, ושהתרגום שנרשם בפרוטוקול משמש ראיה לכאורה לדברים. סעיף 142 קובע ששכר המתרגם משולם מאוצר המדינה, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. כל זכות מסכמת: בהליך פלילי, גם נאשם וגם עד רשאים לבקש מתורגמן, והמדינה מממנת.
בית המשפט העליון התייחס לכך בבירור. בבש"פ 2137/12 מדינת ישראל נ' ביינה סמרהרט נדון מקרה שבו לא נמצא מתורגמן לשפה התיגרינית בדיון מעצר. נקבע שחובה להזמין מתורגמן, ושהיעדרו פוגע בזכות להליך הוגן. המקרה ממחיש גם את הבעיה המעשית: בשפות פחות נפוצות, ונפאלית היא דוגמה טובה, לא תמיד יש מתורגמן זמין ברגע האחרון.
בהליך אזרחי ובבית הדין לעבודה: לרוב על חשבון הצדדים
כאן המצב שונה. לפי כל זכות, הנהלת בתי המשפט אינה מחויבת בחוק לממן מתורגמן לשפות שאינן רשמיות בהליכים אזרחיים, וההחלטה נתונה לשיקול דעת בית המשפט. במקרים חריגים בית המשפט עשוי לשאת בעלות, אם המבקש מראה שאין לו יכולת לממן תרגום ושאין חלופה סבירה שתאפשר דיון הוגן.
בפועל, בתביעות שכר, בתביעות נזיקין אחרי תאונת עבודה ובסכסוכי משפחה, הצד שזקוק לתרגום צריך להיערך לכך שהעלות עליו, ולבקש מימון רק אם יש לכך בסיס.
איך מבקשים מתורגמן לדיון
- ממלאים טופס בקשה להזמנת מתורגמן לדיון בבית המשפט. לפי כל זכות, אפשר להגיש אותו בטופס מקוון דרך מערכת ההזדהות הלאומית, דרך נט המשפט (בדרך כלל עורך הדין מגיש), או ידנית בפקס, בדואר רשום או במזכירות בית המשפט;
- מציינים בבקשה את השפה המדויקת: "נפאלית" ולא "הודית", "הינדית" ולא "אנגלית, הוא קצת מבין". בקשה לא מדויקת היא הסיבה הנפוצה למתורגמן לא מתאים ולדיון שנדחה;
- מגישים מוקדם ככל האפשר, ובודקים בזימון לדיון אם צוין מועד אחרון;
- אם אתם מבקשים שבית המשפט יממן תרגום בהליך אזרחי, מצרפים מסמכים שמראים את המצב הכלכלי.
הפער שאף אחד לא מכסה: לפני הדיון ואחריו
מתורגמן מטעם בית המשפט מתרגם את מה שקורה באולם. הוא לא יושב עם הלקוח ועורך הדין יום לפני הדיון, לא מגיע לביקור בבית המעצר, ולא מסביר לעובד אחרי הדיון מה בדיוק החליטו. את רוב העבודה המשפטית שלי אני עושה דווקא שם:
- פגישת הכנה עם עורך הדין. הלקוח צריך להבין את כתב האישום או כתב התביעה, ועורך הדין צריך לשמוע את הגרסה המלאה בשפת האם של הלקוח, כולל הפרטים הקטנים שנעלמים כשמדברים באנגלית שבורה;
- ביקור בבית מעצר או בכלא. מגבלות הזמן שם קשות, וכל דקה שהולכת על "לא הבנתי" היא דקה אבודה;
- הסבר אחרי הדיון. מה נקבע, מתי הדיון הבא, אילו תנאים חלים על השחרור ומה יקרה אם לא יעמוד בהם. עובד שלא הבין את תנאי השחרור שלו עלול להפר אותם בלי לדעת;
- שיחת טלפון או זום דחופה. למשל לפני דיון מעצר שנקבע באותו בוקר.
שימו לב: חיסיון עורך דין-לקוח נוגע לתקשורת ביניהם, ולכן המתורגמן בפגישה צריך להיות מקצועי וחיצוני, ולא קרוב משפחה או חבר לעבודה שאולי יהיה בעצמו עד בתיק. אני מתחייבת לסודיות מלאה בכל פגישה.
למה הינדית ונפאלית דורשות מתורגמן שמכיר את שתיהן
ההבדלים בין השפות בולטים כבר במונחים המשפטיים הבסיסיים. כמה מונחים שחוזרים בכל תיק:
| עברית | הינדית | נפאלית |
|---|---|---|
| מתורגמן | दुभाषिया (dubhāṣiyā) | दोभाषे (dobhāṣe) |
| עורך דין | वकील (vakīl) | वकिल (wakil) |
| ערבות / שחרור בערובה | ज़मानत (zamānat) | धरौटी (dharauṭī) |
| עד | गवाह (gavāh) | साक्षी (sākṣī) |
| תיק / משפט | मुक़दमा (muqadmā) | मुद्दा (muddā) |
| בית משפט | अदालत (adālat), משותף לשתי השפות | |
מעבר למילים יש גם הקשר. עובד שאומר בנפאלית हजुर (hajur) מול שופט לא בהכרח מסכים. לעיתים זו רק פנייה מנומסת, משהו כמו "כן, כבודו, אני מקשיב". מתורגמן שמתרגם את זה ל"כן, אני מודה" עלול לשנות את משמעות העדות. תרגום טוב מעביר בדיוק את מה שנאמר, כולל היסוסים, ולא "מתקן" את העד.
מה לבדוק כשאתם מביאים מתורגמן מטעמכם
- שליטה בשפת האם של הלקוח הספציפי, ולא רק "שפה קרובה".
- ניסיון באולם: חקירה נגדית מהירה דורשת תרגום עוקב מדויק בלחץ.
- ניטרליות. בלי קשר אישי ללקוח, למעסיק או לעדים.
- זמינות גם לפגישות ההכנה ולביקורים, לא רק ליום הדיון.
- אפשרות לתרגום בזום או בטלפון לדיונים ולפגישות שנקבעים בהתראה קצרה.
שאלות שעורכי דין שואלים אותי
האם בן משפחה יכול לתרגם בדיון? ההחלטה בידי בית המשפט. גם כשזה מותר, קרוב משפחה נוטה "לעזור", לקצר או להוסיף הסברים משלו, ובתיקים רגישים זה עלול לפגוע במהימנות העדות. בדיונים שבהם יש משמעות לכל מילה עדיף מתורגמן מקצועי.
הלקוח אומר שהוא מבין עברית. צריך בכלל מתורגמן? עובד שנמצא בארץ שנה או שנתיים מבין לרוב עברית של עבודה: "תביא", "מהר", "זהירות". הוא לא מבין "הסדר טיעון", "תנאים מגבילים" או "עיכוב ביצוע". שווה לבדוק את זה בפגישה הראשונה ולא לגלות את הפער באולם.
אפשר לתרגם בזום? לפגישות הכנה ולשיחות עם הלקוח, כן, וזה חוסך זמן נסיעה ביום הדיון. בדיון עצמו, אופן ההשתתפות של המתורגמן נקבע לפי החלטת בית המשפט.
התרגום בעל פה מכסה גם מסמכים? תרגום בעל פה של מסמך בפגישה עוזר ללקוח להבין מה כתוב בו. מסמך שמוגש כראיה בשפה זרה הוא עניין נפרד, ויש לברר מול עורך הדין איזה תרגום נדרש.
לסיכום
בפלילים המדינה אחראית לתרגום באולם. באזרחי ובבית הדין לעבודה האחריות לרוב עליכם. ובכל ההליכים, את הפגישות שלפני הדיון ואחריו מישהו צריך לתרגם. אני מתרגמת בהליכים בבתי משפט, בבתי הדין לעבודה ובבתי מעצר וכלא, וגם בפגישות הכנה עם עורכי דין, פנים אל פנים, בזום או בטלפון. עורכי דין שמייצגים לקוחות דוברי הינדית או נפאלית מוזמנים להשאיר פרטים בטופס באתר.
המאמר אינו ייעוץ משפטי. לשאלות על תיק ספציפי פנו לעורך דין.